מקום מפגש

מזמזמים בלילה- קולות חרקים בטבע הישראלי

insect calls 1 

הלילה הישראלי עשיר בקולות חגבאיים (Orthoptera) וצרצריים (Gryllidae) בפרט. בקיץ האחרון הזדמן לי לחפש צרצרים במעיינות מסביב לים המלח. החוויה שבזיהוי החרקים הנחבאים בין צללי הלילה, עם אוזניים פקוחות ואלומות פנסים מצטלבות. מבטיח ללילות ארוכים מרובי תעלומות. הקולות של פרוקי רגליים מונוטוניים, מזמזמים, שורקים ולעתים גם באים במקצבים. המבנה של הקולות הללו נובע בעיקר בשל מגבלות הגודל, מחזור החיים, התנועה שלהם במרחב ושאר חיות אחרות. במאמר זה ננסה להבין את המגבלות הללו ולהבין כיצד הם מעצבים את קולות החרקים. זאת על מנת לסייע לזהות ולאתר את החרקים בשדה:

מאפיינים קוליים הנובעים מגודל החרק:
קשה לחרקים לייצר קולות נמוכים - בשל גודלם הקטן לחרקים קשה להשמיע קולות נמוכים. גודל הגוף משפיע על גודל איבר הקול ותיבת התהודה המייצרים את הצליל. רוב החרקים בארץ מתקשרים בין 3.5-20 Khz. ישנם מינים שבונים תיבות תהודה על מנת  להעצים את הקול ולנקות את הצליל מתדרים שלא תואמים את המחילת צירצור כמו ערצביים (Gryllotalpidae) שחופרים תעלה עם שתי פתחים בצורת שופר בה מתמקם הזכר כשהוא שר. יש מיני צרצרים המתמקמים ליד קירות אבן על מנת להגביר את עוצמת הקול כגון צירצרון הדקלים (Melanogryllus desertus ).

insect calls 3

insect calls 7
צלילים גבוהים לא נעים רחוק - צלילים בתדר גבוהה לא מצליחים לעבור מרחקים גדולים וממוסכים מצמחייה וטופוגרפיה של המקום. בשל כך הרבה מינים בוחרים לשיר על צמרות העצים כמו צר-שיח עדין (Oecanthus pellucens).

insect calls 8

הגודל הזעיר של הצרצרים מקשה עליהם למקם את מקור הצליל בשל המרחק הקצר בין האוזניים. כולנו ממקמים צליל על פי ההפרש בהגעה של הצליל בין שתי האוזניים. לכן רוב החרקים איברי השמע נמצאים ברגליים על מנת לאפשר הפרדה גדולה בזמן ההגעה לאוזניים. כמו כן רוב החרקים משתמשים במנגנונים חלופיים לאיתור מקור קול כגון ע"י עוצמת הקול.

מאפיינים קוליים הנובעים מהפיזיולוגיה:
החרקים הינם בע"ח בעלי טמפרטורת גוף משתנה. לכן הטמפרטורה משפיעה על קצב, עוצמה ותדר הצליל. לכן חרקים פיתחו יכולת להבין את ההבדלים בצליל בהקשר לטמפרטורה. בגלל הגודל הקטן העלות האנרגטית של השמעת הקולות גדלה. לכן לחרקים עונת השירה קצרה והצרצור נעשה בעיקר בשעות הלילה.

מאפיינים קוליים הנובעים מהסביבה האקולוגית:
הזמן שיש לזכר לחזר ולמצוא בת זוג הינו קצר לרוב שבועות בודדים. גם בחרקים אין טיפול הורי.לכן אין זמן ללמוד מגוון קולות או לפתח שירה ייחודית.
הזמן הקצר והקולות הייחודיים לכל מין בעונת החיזור מגבירים את סיכון הטריפה של החרק. לכן במינים רבים אנו רואים התאגדות במקהלות. דבר שמקטין את הסיכוי של כל פרט להיטרף. השירה הממוקדת זמן ומקום יותרת תחרות תוך מינית לכן מינים השרים במקהלה יוצרים תווים בתחילת או סוף הצליל שעוזרים להבדיל בין הפרטים. כמו בשירה של בן צרצר עברי (Gryllopsis hebraeus).

insect calls 4 מכיוון שחלון הזמן למציאת בת זוג הינו קצר החרקים שרים ברצף לכן תחרות בין מינית על הנישות האקולוגיות עשוייה להיות קשה. לכן לחרקים נישות אקולוגיות קוליות מוגדרות היטב. וניתן לראות את זה בתרשים קול של אחו לח מעינות צוקים. איך כל מין תופס מקום ברור ומוגדר בתוך טווח התדרים.

זיהוי קולות חרקים
שים לב מאיפה מגיע הצליל מצמחייה או מהאדמה.
קולות הנשמעים במהלך היום לרוב קשורים לציקדות.
מבנה לכל משפחה צלילים אופיינים:
        קולות עם טונים טהורים - צרצריים.
        קולות גבוהים בטווח תדרים רחב - לחרגוליים.
        קולות צריפ קצרים -חגביים.

insect calls 2

שיטות לאיתור הצרצר בשדה
קשה למקם קולות בתדרים גבוהים. לכן כדאי לעקוב אחר השינוי בעוצמת הקול. אני מצאתי שהליכה הצידה עם האוזן לכיוון מקור הצליל עוזרת מאוד.
רוב הצרצרים יפסיקו לשיר במפגש עם אלומת פנס חזקה. לכן כדאי להשתמש בפנס חלש/אור אדום. אם אתם יודעים איזה מין אתם מחפשים נסו לאתר אותו על פי התיאור בספרות. חרגול וצר-שיח בראש הענף, ערצב בקרקע וכו..
ניתן לנסות לחפש את הצרצר ביחד עם חברים ולהשתמש במרחקים בינכם למקם את הקול בצורה יותר מדויקת. כל משתתף יבוא יגיע מכיוון שונה לצליל, כאשר כולם מזהים את המיקום במרחק של מטר או שתיים מהמקור. כולם מאירים עם הפנס בכיוון של הצליל. במקום שבו אלומות הפנסים מצטלבות שם יש סיכוי גבוהה שהצרצר מתחבא.

רב תודות למעבדה לאנטומולוגיה יישומית של איתי רנן ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט ולאמיר וייזמן שסייעו בזיהוי המינים.

נכתב על בסיס המבוא לספר: