מקום מפגש

לכל שביל יש כוונה

Slide1 min

כל מטייל שירד מהשביל המסומן מכיר את הדרכים המסומנות של הטבע. אותם שבילים צרים שקל לצעוד בהם. הם נצמדים במדויק לקו גובה או עוקפים מפל בצורה אלגנטית. שבילים אלו הם הטבעה של כל היונקים שבסביבה. מבט ממעוף הציפור על שבילים אלו נותנים לנו תקציר  אקולוגי על אינטראקציות של בעלי השבילים עם השטח. הכרות טובה עם שבילי בע"ח הנה משמעותית לגישוש מוצלח. למעשה גישוש טוב מתעסק בעיקר באיתור השביל יותר מאשר את העקבה הבאה. שבילים הן עדות לתנועה קבועה של בע"ח על ציר מסוים. בבסיס תנועה זו קיימת כוונה של החיה לנוע ממקום אחד למשנהו יחד עם הרצון לצמצום האנרגיה המושקעת, מיקסום הביטחון מפני סכנות ומיקסום הרווח האנרגטי.

Slide3 min

עלות אנרגטית

החיה מתאמצת לצמצם את העלות האנרגטית של התנועה. לכן לטופוגרפיה יש חשיבות גבוהה בעיצוב מערך השבילים. אוכפים הם אתרים חשובים בשטח, זאת בשל היתרון שהם נותנים במעבר רכסים והתצפית שמספק האוכף על סכנות. בנוסף, הם מנקזים מים ואדמה פורייה ובכך יוצרים בית גידול איכותי לבע"ח צמחוניים. לכן הרבה שבילים מצטלבים באוכפים. האוכפים והשבילים הנעים על קו גובה מאפשרים לצבאים מסלולים נוחים לסימון טריטוריה. בכך שבילים טובים מצמצמים את האנרגיה המושקעת בתנועה.

רווח אנרגטי - מקורות מזון

השבילים ינסו למקסם את הרווח בכך שהם ינועו דרך כמה שיותר מקורות מזון טובים ובטוחים. למשל בסתיו שביל הצבאים ינוע דרך כמה שיותר פקעות חצבים על מנת לאתר עלים צעירים מלבלבים או דרך כמה עצי שיזף המבטיחים עלים ירוקים מלבלבים, לעיתים פירות ואף צל למנוחה. בתרגול עם גששים מקצועיים הם סיפרו שהם למדו מההורים ששבילי הדורבנים מטפסים במעלה ההר. בגישוש בשטח גילינו איך האמירה הזו הייתה רלוונטית מאוד בשטח הזה. למעשה כל הגיאופיטים היו מרוכזים בגבעות דבר שגם לדורבנים להימנע מהירידה לעמק. כך השבילים ממצמצמים שיטוט שאין בו רווח אנרגטי.

סכנה מטורפים - אפקט הפחד

לכל חיה יש את האסטרטגיות שלה להתמודדות מול טורפים למשל הצבאים ירחו לשטח פתוח ולעומתם החזירים יכנסו ישר לסבך/יתקפו את הסכנה (בעיקר מול צייד או טורף). אסטרטגיית הבריחה תקבע כיצד החיה תנוע. למשל צבאים נעים בנוחות בשטחים פתוחים אך בייחוד ביום הם ייהנו ללכת בעמקים פנימיים או באזורים בהם הם מוסתרים ע"י צמחייה. ומצד שני הם ימנעו מלנוע בשטחים סבוכים. כך לדוגמא נמצא במחקר על פראים בישראל הם נמנעים מלנוע בצירים פעילים של רכבי שטח.

 Slide2 min

זיהוי שבילים בשדה

הגדרת מין החיה שיצרה את השביל הינה מורכבת. בייחוד כאשר נמצאים הרחק מאתרי המנוחה/מאורות של החיה. גם חוזק השביל וגם שימוש של מינים נוספים יכולים לשבש את התמונה. לרוב קרוב למקומות המרבץ והמאורות נראה יותר שבילים שניתן לאפיין לפי מין והשבילים יהיו יותר ברורים ומהודקים. ישנם מספר מאפיינים שניתן להגדיר עמם את השבילים. אפשר לחלק אותם לשניים:

מאפיינים צורניים בסקאלה המקומית:

  • גובה השביל : דבר הניכר בצמחייה עבותה בייחוד בשבילי חזירים ונמיות הנכנסים לסבך.
  • חתך אנכי: האם מבנה השביל בחתך ריבועי, אובלי או משולש הפוך.
  • רוחב השביל: רוחב המצע הנדרך.
  • מצע הקרקע: מה עבר על המצע שעל הקרקע? נשבר/נקרע/ נמעך/נשכב.
  • סימני שדה: חפירות, ליחוך עשבים, גללים וכו'.

ומאפיינים מרחביים בסקאלת בית הגידול:

  • זוויתיות השביל: קו ישר או פתלתל.
  • אלמנטים לאורך השביל: איזו צמחייה או אדמה השביל בוחר לעבור לידה.
  • מבנה השטח מסביב לשביל

אסקור כאן כמה דוגמאות לשבילים שניתן לזהות בבירור בשדה:

שבילי טורפים בינוניים/גדולים

שועלים ,תנים, זאבים ואף צבועים נוהגים להשתמש בצירים קיימים לתנועה, המזון שהם מחפשים נמצא בכתמים או באתרים ספציפיים ולעיתים מיקומו אינו צפוי. מכך נובע שהם צריכים לנוע מהר ולכסות שטח נרחב בעת שיחור מזון. השימוש בצירים מאפשר להם לנוע במהירות. הצירים יכולים להיות, דרכי רכב שבילי מטיילים, שבילי בקר ובכלל חיות אחרות. אבל הם יטו לבחור את הדרך הנוחה ביותר. לעתים הם יורדים וחוזרים לדרך על מנת לאתר מזון או לברר משמעות ריחות לאורך הדרך. כמעט שאין סימני שדה לאורך השביל. מעט גללים וחפירות בצד השביל בייחוד אצל גיריות. כמו כן, הם יחתכו דרכים הנוטות לבצע עיקוף מיותר בדרכם. למיטב הבנתנו יש מיני טורפים בינוניים / גדולים הנמנעים מלנוע על שבילים ולכן מספר העקבות שלהם בשטח מועט בארץ נוכל למנות את הקרקל ואת גירית הדבש.

שבילי צבאים

אלו שבילים צרים ועדינים ברוחב של 10-15 ס"מ . חוץ מקרקע חולית בסיס השביל לרוב מכיל חומר צמחי רמוס לעיתים ניתן לראות את ה"חורים" שהרגליים יוצרים בעשב. בשטח ניראה כי לצבאים שלוש סוגי מערכות שבילים.

  • סימון טריטוריה-זה שביל הנע בקווים ישירים בשולי השטח של הזכר שמסמן אותו. צרים ועדינים ברוחב של כ 10-15 ס"מ.
  • רעיה – מערכת פתלתלה של שבילים בקיץ יוצרת קווים יותר ישירים בין צמחים רב שנתיים כשיזף, אלה, אשחר ועוד צמחים המלבלבים בעונה.
  • בריחה – שבילים העולים בקו ישר כלפי ראש הגבעה על מנת לקבל יתרון גובה ואת האפשרות לברוח ללא קו ראייה עם הסכנה.

Slide4 min

שבילי חזירים

אופי התנועה של החזירים הינו בקווים ישרים מאתר שיחור מזון אחד למשנהו. השבילים עוברים בקלות בסבך ודורסים שיחים בדרכם. בטופוגרפיה חדה הם יעדיפו לנוע על קווי גובה גם בעת מצוקה. בשל משקלם החזירים רומסים את הצמחייה ושבילים שבהם החזירים משתמשים באופן קבוע. בחורף אף ניתן לראות את הבוץ שנגרר מרגליהם מבדרך מאדמות העמק אל תוך מעבי היער. השבילים צרים מהמצופה ורוחבם לרוב אינו עולה על 25 ס"מ.

Slide8 min

שבילי גיריות ודורבנים

גיריות ודורבנים הם בע"ח נמוכים, דבר שמכתיב אופי שביל נמוך, רחב כ 25 ס"מ ומעלה. בנוסף לכך משקל הגוף שלהם נמוך מדי מכדי לנקות את השביל מחומר צמחי. לכן השבילים שלהם מאופיינים בעשב שכוב בכיוון התנועה הכללי. השבילים נעלמים מהר כאשר הם מגיעים לאתר שיחור מזון בו התנועה אקראית במרחב. שם ניתן לעקבו אחר החפירות בקרקע הטריות.

שבילי עדרי כבשים/עיזים

בירידות לים המלח מירושלים ניתן לראות בבירור את המרעולים היפים העוטפים את הגבעות החוואריות כמו קווים טופוגרפיים. ככל שהעדר יותר גדול ואם אופי השטח יאפשר יגדלו מספר המרעולים המקבילים. לקראת מעיינות בהרי ירושלים יצא לי לראות שבילים ישרים המראים כיצד העדר רץ להרוות את צימאונו.

שבילי מכרסמים

רוב המכרסמים נעים בטווח של 20-50 מטר מהמאורה. בחולות ניתן להבחין בשבילים הנעים בקו ישר אל מקור מזון עונתי. לעיתים הם יחתכו גבעולים ויגררו אותם לשולחן אכילה בפתח המאורה. לעיתים ניתן במבט אחד לראות את כל השבילים שהמכרסם נע בהם באותו לילה.

Slide7 min

אם נסכם, ראינו כי שבילים הם כלי מוצלח לגישוש אחר יונקים בשדה. לעיתים אף ניתן לשייך אותם למין מסוים. הם נותנים לנו הצצה לא רק למין החיה אלה גם להשפעות ההדדיות של השטח על חיות הבר. גישוש טוב אינו ריצה על שבילים בלבד אבל הכרות טובה עמם תאפשר לך לבצע חיתוכים מדויקים ולצפות היכן תהיה העקבה הבאה. מה מחכה לנו בקצה השביל? בכתבה הבאה על מאורות ומרבצים.