fbpx

מקום מפגש

עקבות חיות-בר בחקלאות

agriculture tracks 2

החקלאות הינה חלק מפסיפס השטחים הפתוחים בישראל. שטחים אלו משמשים בעבור חיות הבר כאתרי שיחור מזון, וכשטחי קישור בין כתמים טבעיים. ישנם מינים הנפוצים יותר בשטחים חקלאיים מאשר השטחים הטבעיים הצמודים להם. ישנם מינים המחפשים בחקלאות מזון או מים בעונה היבשה  ויש כאלה העוברים מרחקים גדולים והחקלאות הינה פשוט שביל בדרך. היתרון של הגששות טמון ביכולת לבצע נטור תוך כדי תנועה ועבודה בשדה על פני שטחים נרחבים בזמן קצר. איתור נוכחות חיות בר בשדה  על ידי עקבות יכולה לסייע בשתי דרכים:

  1. ניטור נוכחות לפני הנזק.
  2. מניעת נזקים על ידי הבנת המניעים לכניסה לשטח.

אם הזיהוי והתגובה נעשים נכונה יכולים להיחסך לחקלאי, הפקח וחיית הבר טרחה ונזקים מיותרים.

עקבות וגללים

את כל המפגעים שאנו מוצאים בשדה אנו יכולים לאמת גם עם סימני שדה נוספים כעקבות וגללים. על פי נתונים של רשות הטבע והגנים רוב הנזקים בחקלאות נגרמים משלושה מינים. דורבן תן וחזיר הבר. לעיתים ניתן לזהות את מין החיה  פשוט  על ידי עקבות וגללים של הבע"ח. אתם מזמנים להיכנס למגדיר ולהכיר את הסימני שדה של כל מין. אך ישנם מקומות שלא רואים את העקבות, אם בשל המצע המהודק או בגלל המשקל הנמוך של החיה. אזי ניתן לחפש סימני שדה נוספים.

בכתבה זו נחלק את הנזקים האפשריים לפי סוג הפגיעה. נזקים לצנרת, פגיעה  בצמח וחפירות בקרקע :  

נזקי צינורות

בע"ח פוגעים בצנרות ממגוון סיבות. לרוב על מנת להגיע למים אך גם ראינו צנרות שכורסמו רק לשם משחק או חידוד השיניים שלא זרמו בהם מים. קל לזהות נזקים אלו בשל אחידות החומר והשוני במבנה השיניים של בע"ח הפוגעים. אבחון הפגיעה נעשה לפי מבנה הפגיעה בצינור ומבנה השיניים של החיה (ראה כתבה על גולגולות):

משיכה : חזירי בר חסרים בשיניים חדות לחיתוך נקי של הצינור. לכן הפגיעה נעשית על ידי מתיחת הצינור עד לנקודה שבה הוא נקרע.

 חיתוך : נעשה על ידי מכרסמים עם השיניים החותכות. הן תמיד חדות כתער הודות למנח הייחודי ומבנה השן הבנוי מאמייל בחלק החיצוני ודנטין רך בחלק הפנימי של השן. החיתוך יכול להיעשות לרוחב הצינור במכרסמים קטנים כעכברים וחולדות, ולאורך הצינור בדורבן. ניתן להתבונן בטבלת רוחב החותכות ולאפיין את מין המכרסם.

agriculture tracks 6

ניקוב:  ציפורים כעפרוני מצויץ, עורב ונקר מנקבים את הצנרת. מבנה הפגיעה הינו ניקור סימטרי על הצינור. בנקרים הניקוב יוצר קשקשים קטנים ואף לעיתים ניתן לראות מספר חורים בקו על הצינור.

agriculture tracks 1

חיתוך מלתעות וניקוב מניבים: מאפיין פגיעה של כלביים כתנים ושועלים. על הצינור ניתן לראות את זוג הניבים וחיתוכים הנעשים על יד המלתעות. החיתוך אינו נקי וחד כחיתוך של מכרסמים . ניתן ולמדוד את רוחב הניבים  לזיהוי המין.

agriculture tracks 7

פגיעות בעצים ושתילים

עצים צפויים לפגיעות מחיות בר בשל שתי סיבות. האחת היא זמינות המזון - פרי, עלווה, ושיפה. השנייה היא העובדה שהם אלמנטים גבוהים בשטח ובכך משמשים לסימון טריטוריה והתגרדות. הזיהוי נעשה לפי מבנה הפגיעה וגובהה.

נזקים לענפים:

צבאים ואיילים מגרדים את קרניהם על העצים לסימון טריטוריה. התנועה של הגירוד הינה למעלה ולמטה וניתן לראות קצוות קליפה מגורדות בשתי קצוות הפגיעה, גובה אופייני לגירוד הוא בין 1-1.5 מטר. חזירי בר שוברים ענפים במטעים על מנת להגיע אל הפרי - פעולה זו עשויה להיות רחבה ולהגיע לעשרות עצים בלילה. גובה הענפים עד  1.5 מטר.

נזקים לעלווה:

ביחוד בעונה היבשה ניתן למצוא פגיעות מעופות ויונקים הניזונים מעלווה של צמחים חד שנתיים. אוכלי עשב כצבאים יעלים ויחמורים ניזונים מהעלווה של עצים. יונקים ממשפחת הפריים חסרים בשיניים חותכות בחלק העליון של הפה. העלים נאספים על ידי השיניים התחתונות והלשון ומנקים את העלווה מהענף. לעיתים ניתן למצוא עלים חתוכים. בד"כ החיתוך לא יהיה חלק וקו החיתוך יהיה שבור במקצת. גם מכרסמים עשויים לכרסם עלווה בצורה בררנית - דורבנים שנמצאו ברמת הנדיב ניזונים מפרחי פטוניה בצורה בררנית. החיתוך של הגידול יהיה חלק. בשדות חיטה ניתן לראות מעגלי רביצה של בע"ח, ודורבנים עשויים לשטח עשבייה חד שנתית בשל גופם הנמוך.

עופות אוכלי זרעים עשויים אף הם להשאיר עקבות בשדות חקלאיים. הדררות ניזונים מזרעי חמניות וארטישוק ולעיתים חותכים את כל הגבעול עם הפרח על מנת לאכול את הזרעים על ענף גבוהה. הדרורים פשוט מלקטים את הזרעים מהשיבולת - תופעה שניכרת בעיקר בחלקות חיטה זעירות בתוך העיר. לרוב היקף הנזק של שניהם אינו משמעותי.

 

פגיעות קליפה:

פגיעה בקליפת העץ נעשית לרוב על ידי דורבנים הבאים לאכול מהשיפה. לרוב הכרסום מקומי ולא מחגר את העץ. גובה הכרסום נע בין גובה הקרקע ל 1 מטר, והמבנה של הכרסום הינו 2 פסים של השיניים החותכות הנעות מלמעלה למטה. פעולה זו מוגבלת עונתית.

חזירי בר יכולים גם הם לפגוע בשיפה. בבר התנהגות זו קורית כשהחזיר מנסה להקיז שרף מהעץ - עצי אורן, ברוש ואלה שהשרף שלהם משמש כחומר נגד טפילים. החיתוך יהיה אלכסוני ובפסים בודדים. בחקלאות רואים את החזירים מתגרדים על עצים בעיקר לאחר יציאה מאמבטיית בוץ יתכן שמשמש לסימון טריטוריה. פעילות זו יכולה לגרום לקילוף השיפה. ניתן למצוא שיערות חזירים שנדבקים על קליפה ואף בוץ שהחזירים אספו מרחצה בבריכות/בוץ. תנועה זו יכולה לגרום לחישוף משמעותי בעץ עד לחצי מקוטרו. בקר גם מתגרד על עצים. גובה הפגיעה הינו מעל 1.5 מטר והיא מוגבלת לרוב לאתרי ההתכנסות של הבקר.

agriculture tracks 10

חפירות ונבירות בקרקע: כמעט כל מיני היונקים הבינונים / גדולים נוברים בקרקע, אך נבירות שיטתיות לחיפוש מזון הינן  לרוב מנת חלקם של  דורבנים, גיריות וחזיר בר. גיריות הינם אוכלי חרקים. הנבירות שלהם יהיו אחרי דרנים של חיפושיות, שלשולים וצרעות למיניהם. הנבירות יהיו מסודרות ובעלות מבנה חרוטי עם שפוכת קרקע קטנה. לעיתים ניתן למצוא שרידים של הטרף בגומה כקני צרעות וכדורי זבליות. מבנה נבירה זה גם דומה לנבירות דורבנים ששרידי המזון בגומה יהיו של פקעות ושורשים. חזירי בר לעומתם חופרים עם האף הסחוסי והפרסות. החפירות נראות ללא סדר ברור, במבנה אקראי ובפיזור רחב. לעיתים בחיפוש החזיר יכול ללכת בקו ישר תוך כדי נבירה וליצור פסי נבירה כמעט ישרים (ראה תמונת שער).

בעמקים בחורף העגורים יוצאים לשחר מזון בשדות. הם עשויים לחפור בקרקע בעבור שורשים מזינים ובייחוד בוטנים המבשילים בסתיו. החפירה נעשית על ידיד המקור. היא יוצרת גומה פתוחה ללא כיוון ברור.  אך מספר ניקורים עשויים לתת דגם ניקור של רבע עיגול המאפיין עופות.

נזקים לפרי: פירות בשלים הם מוקד משיכה משמעותי בעבור חיות הבר . את הפגיעות בפרי ניתן לזהות על פי מבנה השיניים או גודל המקור של החיה. על מנת לזהות את החיה כל שיש לעשות הוא לשאול את השאלה עם איזה כלי עשו את הסימן הזה. לעופות חיתוך חד בקווים או בעיגול שנעשה על ידי המקור. ביונקים רואים את השיניים החותכות העליונות והתחתונות נוגסות בפרי. צבאים יצרים חור קטן בפרי ובעזרת הלשון אוכלים את התכולה העסיסית. 

agriculture tracks 5

ניטור הפעילות של חיות הבר בחלקה יכול למנוע נזקים. אם מצאתם נזקים אצלכם בחלקה אתם מוזמנים ליצור קשר עם רשות הטבע והגנים. כיום יש מגוון רחב של כלים טכנולוגים להתמודדות עם מפגעים בחקלאות.

תודה לפקחי נזקי החקלאות לקהילת הגששים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרט על התמונות והמידע.

לקריאה נוספת והצעות לשיטות טיפול: נזקי חקלאות באתר רשות הטבע והגנים.